בימים האחרונים דומה כי זעקת החברות והיחידים שנקלעו לקריסה כלכלית בעקבות משבר הקורונה נשמעה שכן, ביום 1 במרץ 2021 עבר בקריאה בכנסת תיקון לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 ("חוק חדלות פירעון") או בשמו המלא – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4) (עיכוב הליכים לשם גיבוש ואישור הסדר חוב)(הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 ("תיקון קורונה").

נשאלת השאלה האם התיקון מהווה אוויר לנשימה או פלסטר לחולה סופני שאינו ממצה כלל?

תיקון הקורונה מאפשר לחברות וליחידים לעכב את ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה כנגדם לתקופה של עד 4 חודשים בלבד.

במהלך תקופה זו, החברה ו/או היחיד יוכלו לגבש הסדר נושים באמצעות מנהל הסדר חיצוני שתפקידו לגבש את ההסדר ולפקח עליו, כאשר במהלך תקופה זו השליטה תיוותר בידי החברה או היחיד.

למעשה, תיקון הקורונה מהווה כ'זירוז' הליכים היות ואין צורך בעמידה בתנאי הסף הקבועים בחוק חדלות פירעון לצורך הגעה להסדר נושים.

ומכאן עולה השאלה המתבקשת, האם ויתור על תנאי הסף תהווה פריצות של החוק אשר תשמש חברות ויחידים אשר אין להם צורך ממשי בשימוש בתיקון ואילו התיקון ישמש אותם כדי להעדיף נושים שעה שפני החברה לפירוק, דבר אשר יהווה אפקט דומינו לנושיהם או שמא יתגלה כי תנאי הסף היו מיותרים מראש וניתן להסירם?

על אף שדומה שהתשובה לשאלה זו תתקבל רק עם חלוף הזמן, אנו סבורים כי היה נכון, לכל הפחות, להגביר האחריות על מנהל ההסדר. שכן, לפי תיקון הקורונה, מנהל ההסדר אינו נושא משרה, דירקטור או בעל מניות בחברה ואף אינו בעל תפקיד בחדלות פירעון המחליף את אורגני החברה בעת צו הקפאה, צו שיקום או פירוק.

נקודה חשובה שדומה שנשכחה מהתיקון הינה העובדים. בהתאם לחוק חדלות פירעון עם קבלת צו לפתיחת הליכים הביטוח הלאומי משלם מקדמת חוב שכר לעובד בתוך שבועיים מיום מתן הצו וגמר חשבון עד לתקרה הקבוע בדין. במסגרת תיקון קורונה לא ניתן צו לפתיחת הליכים אלא הקפאה בת עד 4 חודשים ועל כן, לא יוכלו העובדים להיפרע מביטוח לאומי.

על אף כל הנקודות הבעייתיות שאזכרנו לעיל, אנו מאמינים כי תיקון הקורונה הוא התחלה של הבנה והכלה למצב הקיים.

 

• עו"ד שי גרנות הוא ראש מחלקת חדלות פירעון במשרדנו אשר ממונה על ידי בית המשפט כנאמן ומפרק לחברות שנים רבות, עו"ד קורל הראל הינה חברה בצוות מחלקת חדלות הפירעון.